פסק-דין בתיק הע"ז 1806-08

1.         בפתח הדברים אודיע, כמצוות סעיף 182 ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982,(להלן: " חוק סדר הדין הפלילי") כי החלטתי לזכות את הנאשמים 1 ו-2  מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

2.         נגד הנאשמת 1 (להלן: " הנאשמת") הוגש כתב אישום מתוקן בגין עבירה של העסקת עובדים זרים שלא על פי היתר כדין בניגוד לסעיפים 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן:" חוק עובדים זרים").

3.         הנאשם 2 (להלן:" הנאשם"), מנהל הנאשמת הואשם באחריות נושא משרה בגין העבירות שיוחסו לנאשמת בהתאם לסעיף 5 לחוק עובדים זרים.

4.         על פי עובדות כתב האישום ביום 6/2/03, במהלך ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת בכביש מס' 40 נמצאו 3 עובדים זרים שעסקו בעבודות פיתוח בכביש.

5.         על פי הנטען, העובדים לא היו במועד הרלוונטי לכתב האישום אזרחי ישראל או תושביה ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשמת.

6.         במסגרת פרשת התביעה העידו המפקחים אבי ישראלי, עופרית מלכה,ישי פז, שמעון זיגזג ורועי ביטון. כן העידו מר יהודה בוזגלו, מנהל חברת ביבי כבישים ואהרון תורג' מן, שעבד  במועד הרלוונטי בחברת ביבי כבישים.

            כן הובאו הראיות הבאות:

            חקירתו של מר ישראל בר, מבעלי הנאשמת, אשר לא התייצב לחקירה אך הוסכם כי עדותו תשמש ראיה גם לתוכנה ( מא/1); חקירתם של העובדים נשוא כתב האישום (מא/2-מא/4); חקירתו של העובד אהרון תורג'מן(מא/5); רשימת העובדים ופרטיהם (מא/6); תיאור המקרה(מא/7); חקירות של יהודה בוזגלו (מא/8); הסכם ההתקשרות בין חברת ביבי כבישים לבין הנאשמת( מא/9); חשבוניות מס של הנאשמת עבור חב' ביבי כבישים(מא/10); תדפיס פרטי החברה של הנאשמת(מא/11); תדפיס פרטי חברה של חב' ביבי כבישים (מא/12); תעודת עובד ציבור של הגב' זהבה קדוש, רכזת תיעוד (מא/13); זימון לחקירה ודרישה להמצאת מסמכים עבור הנאשמת ( מא/14).

            מטעם הנאשמים העיד הנאשם, נחום פרסר.

7.         עם תום פרשת התביעה, הנאשמים טענו טענת "אין להשיב לאשמה", שנדחתה בהחלטה מיום 12/11/12.

8.         הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

9.         המאשימה טענה כי כל יסודות העבירה נשוא כתב האישום הוכחו לאור חומר הראיות שבתיק ולאור העדויות שנשמעו בפני בית הדין בדבר הקשר שבין העובדים לבין הנאשמת. נטען כי הנאשמת התקשרה עם חב' ביבי כבישים בהסכם לאספקת עובדים וכי העובדים שנתפסו באתר היו  עובדיה. 

10.        באשר לנאשם נטען כי זה לא הצליח  להפריך את החזקה לפיה אם נעברה עבירה על פי סעיף 2 לחוק עובדים זרים, הרי שגם נושא משרה בה הפר את חובתו. נטען כי הנאשם לא הביא  כל מסמך או ראיות אחרות בדבר חפותו ולכן יש להרשיעו על יסוד  החזקה שבסעיף 5 לחוק עובדים זרים.

11.        הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום וטענו כי המאשימה לא הרימה הנטל המוטל עליה מעל לכל ספק סביר להוכיח כי הנאשמת העסיקה את העובדים נשוא כתב האישום. המאשימה לא הצליחה לקשור בין  הנאשמת לבין העובדים. אשרות העבודה של העובדים הם על שם חברה אחרת,  ומן הראיות והעדויות שנשמעו עולה כי חברת ביבי כבישים היתה המעסיקה בפועל של  העובדים. הדבר היחיד שקושר בין  הנאשמת לבין חברת ביבי כבישים הוא הסכם ההתקשרות ביניהן, אולם מדובר בהסכם משנת 2002 ואין בו כל התייחסות לאירועים משנת 2003, לא ברור לכמה זמן הוא תקף ובוודאי שאין בו שמות של עובדים.  נטען כי מדובר בהסכם לביצוע עבודות קבלנות ולא בהסכם בדבר אספקת עובדים. גם החשבוניות שהציגה המאשימה תומכים בטענה זו שכן הסכומים הנקובים בחשבוניות  (למשל 300,000 ש"ח) אינם משקפים את הסכומים בגין תשלום שכר עבור שלושת העובדים שנמצאו באתר. עוד נטען כי מלבד ההסכם והחשבוניות המאשימה לא הציגה כל ראיה קונקרטית המקשרת בינה לבין העובדים ולבין  המעסיק בפועל  חברת ביבי כבישים.

12.        נטען  כי  המאשימה לא הציגה כל נימוק  או טעם בהחלטת התובע המוסמך להגיש נגדה כתב אישום ולא להטיל עליה קנס מנהלי בהתאם לחוק עבירות מנהליות. נטען כי מדובר  בכתב אישום יזום שהוגש על ידי  המאשימה, כשמחומר החקירה ומסמכי המאשימה עולה כי  החקירה נגד  הנאשמת לא הושלמה ולא מוצתה עד תום. עוד נטען כי מהראיות שבתיק  עולה כי גם חברת כח אדם בשם אמי איתן באמצעות אדם בשם מתניה, היו מעורבים בהעסקת העובדים, אולם זה לא נחקר.

13.        עוד נטען כי המאשימה לא זימנה את הנאשמים לחקירה במשרדיה ולא ניתנה להם ההזדמנות להעלות טענותיהם טרם הגשת כתב האישום. נטען כי הזימון לחקירה והדרישה להמצאת המסמכים נשלחה לחברה אחרת בשם "מגדליה חב' להשקעות", בעלת ח.פ אחר לכתובת השונה מזו של הנאשמת ואף לא הוכח כי הנאשם זומן לחקירה.

הכרעה

14.        על מנת להוכיח כי העבירה האמורה בוצעה על המאשימה להוכיח, ראשית, כי המדובר בעובדים זרים המועסקים ללא היתר. שנית, יש להוכיח במידה הנדרשת, שבינם לבין המעסיק הנטען התקיימו יחסי עבודה.

15.        נטל השכנוע מוטל על התביעה. היא נושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו, אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו, בין זה הבא מטעמה ובין זה הבא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נושא כתוב האישום, במידה של למעלה מספק סביר, היינו, מידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות, אם כי אינה מגיעה לכלל ודאות מוחלטת.